הלילה, כמו בכל לילה אבל אולי טיפה יותר, אני מבקשת מכם לפקוח עיניים ולהטות אזניים למה שקורה בחוץ.
בני ובנות נוער שרק מחפשים סיבות למסיבות יצאו לחגוג היום את המעבר לשנה אזרחית חדשה.
חלקם עברו את הסף הזה מילדות לתחילת תקופת ההתבגרות כשהמגפה בשיאה ולכן לא זכו להתנסות יותר מדי במצבים חברתיים, מסיבות בארגון עצמי ומפגשים עם בני ובנות המין השני.
הם מאוד (מאוד!) צמאים, רוצים כבר להיות גדולים ומגניבים, אבל לא בטוח שהם יודעים איך להתנהל באופן תואם שגם לוקח בחשבון את מוגנותם ואת מוגנות מי שסביבם.
לכן תפקידנו כמבוגרים, גם אם אין לנו ילדים בגילאים הללו, חשוב ביותר, לפעמים יכול להיות אפילו מכריע ומשנה גורלות.
אם יש סביבכם פעילות חריגה, צעקות, התכנסויות מרובות משתתפים- היו קשובים ודווחו למוקדים העירוניים במידת הצורך אם אינכם בטוחים שמה שקורה בטוח לכל מי שנמצא ונמצאת בסיטואציה.
אל תעמדו מנגד; אם נקלעתם למקום בו ההתנהלות לא מתאימה, מוגזמת, סיכונית, אפילו לא נעימה למישהי או מישהו (מבט אחד לפעמים מספיק כדי להבין)- עיצרו והתערבו.
במקרים רבים מספיקה הערה פשוטה כדי לעצור הסלמה במצב שעלול להסתיים באסון.
פנו ישירות למי שנראים מושפלים או פגועים והציעו עזרה, באופן המכבד את רצונם.
אם אתם הורים לבני ובנות נוער- ודאו גם היום שהם מבלים במקום בטוח ונגיש בו הם זמינים, עודדו אותם ליצור אתכם קשר במידה ומשהו משתבש או אם הם מרגישים לא בנוח מכל סיבה שהיא.
ומעל הכל- עיזרו להם לשחרר לחץ מהיום הזה:
למרות הדרמה, הספירה לאחור והרצון להיות חלק מהטקס- ממש לא חייבים להתנשק היום או להספיק לעשות כל דבר אחר, בטח לא עם כל אחת או אחד, אין פה דד ליין שחייבים לעמוד בו, יעדי 2021 שטרם התגשמו יחכו לשנה הבאה.
במקום למהר- אפשר להתבאס מזה יחד.
תופתעו לגלות כמה הם מתייחסים לימים כאלה כאל עוגנים קשיחים מבחינת עצמם.
אם לא דיברתם על כך עד היום עוד לא מאוחר להתחיל היום.
מאחלת לכולנו ימים בטוחים ובריאים, יותר מבשנים האחרונות, ככה, בלי סיכומים ובלי דרמה ורשמיות רבה מדי.
