יש לא מעט דברים בחיים שברור לנו שהם חשובים, טובים או שישפרו את החיים שלנו ובכל זאת אנחנו דוחים אותם ואף נמנעים מהם במשך תקופות ארוכות, כי הם כרוכים בכל מיני שלבים מקדימים שמעיקים עלינו והחיים גם ככה מלאי משימות. אנחנו גם מנסים להמנע ממצבים לא נעימים או לא ברורים בדרך למה שחשוב לנו להשיג.
משימות שקשורות בילדים אנחנו משתדלים לא לדחות ולמצוא פתרונות טובים כדי להקל עליהם. כשהם קטנים הם משתפים פעולה, כך או אחרת, ובמידה ולא- קל יחסית לרתום אותם.
וכשהם גדלים? קצת יותר קשה. לא פעם עמדת המוצא שלהם מאוד הגנתית, הם מרגישים שאינם מובנים יותר, שמציאות החיים שלהם מאוד ספציפית וסבוכה ושאין, פשוט אין מי שיכול להבין או לעזור.
ייתכן שחשבתם להעזר באשת מקצוע שתנסה לעשות זאת ונתקלתם בחומת סירוב עיקשת, מה שגרם לכם לוותר או לקוות שעניינים יסתדרו בעצמם.
בנתיים, יש נושאים ואתגרים שממשיכים להסתבך ואף יוצרים בעיות חדשות; מתבגרת שהערך העצמי שלה נמוך או לא יציב עשויה ללכת ולהצטמצם בתחומי העניין והעיסוק שלה מחשש שלא תצליח כפי שציפתה, עד שבשלב מסוים תגיע להסתגרות ולהתמודדות עם קשיים חברתיים. נער שלא מצליח להביע את עצמו רגשית באופן פשוט עשוי לנהוג בתוקפנות מרוב תסכול על כך שאינו מובן לעולם ולחוש שהוא תמיד לבד במערכה.
אז מה עושים? איך מפסיקים את כדור השלג הזה ורותמים את המתבגרים.ות להתחיל טיפול נפשי? כתבתי כאן כמה דגשים שעשויים לעזור. יש מצב שחלקם יסייעו לכם להעביר את המסר בצורה מיטיבה ויעילה לא רק לילדיכם אלא גם לאנשים שיקרים לכם ומידת הקירבה מתאימה ומאפשרת שיחה כזאת.
לפני הכל:
יש לא מעט אנשים בעולם שכשהם שומעים את המילה "טיפול" מבחינתם האמירה היא שהם לא בסדר, מקולקלים, משהו אצלם דפוק. שמבחינתם "לך לטיפול" זה קצת כמו "לך לעזאזל" או "אתה מקרה אבוד שדורש פתרון לא רגיל". לכן, העיסוק בנושא הזה עשוי להשמע להם כמו האשמה, דבר שמעורר בושה, חשיפת החולשות שלהם, כאלה שלעתים מושקעת אנרגיה רבה בהסתרתן. לא פלא שהרעיון הזה מעורר כל כך הרבה התנגדות!
חשוב לזכור את כל אלה כשמחליטים להציע עזרה על ידי אשת מקצוע. לנהוג ברגישות ובתשומת לב כדי שהמסר הנכון יעבור. כדאי לקחת בחשבון את העיתוי, הנוכחים, המקום- כל אלה צריכים לשרת את המטרה, להפחית לחץ ולא להיפך.
בנוסף- כדאי להעלות את הנושא בסיטואציה נקיה, בשיחה יזומה ומתואמת מראש, שאינה תגובתית, כלומר- לא סביב אירוע שמדגים את הקושי שדורש טיפול, לא להעלות את העניין כהערה אגבית או תוך כדי ויכוח. כל אלה יכשילו את העניין מראש ויעבירו מסר שגוי שטיפול הוא סוג של עונש, סנקציה או משהו ששמור ל"בעייתיים" כשבעצם ההיפך הוא הנכון. עוד אפרט על כך בהמשך.
נראות
נתחיל בתיאור של המצב כפי שאנחנו חווים אותו מהצד. נשתדל לא לתאר אותו באופן שיפוטי אלא לתת דוגמאות מחיי השגרה; במקום לומר "לא מעניין אותך יותר כלום חוץ מהטלפון שלך, את תקועה בבית כל היום" נאמר "שמנו לב שלאחרונה את יותר בבית, נפגשת פחות עם חברות והפעילויות שלקחת בהן חלק כבר לא חלק מהלו"ז שלך. רצינו לבדוק מה המצב ולהציע עזרה". ההכרה בשינוי, גם אם לא עומד מאחוריו קושי מהותי או כזה שדורש טיפול באופן מיידי בעיני המתבגר.ת- יסלול לכם את הדרך להמשך תקשורת בעתיד במידת הצורך וידגים לילדיכם שששמתם לב, שזה אכפת לכם ושאתם מוכנים לפעול כדי להטיב איתו. זה לא תמיד מובן מאליו בשלב הזה בחיים וזו תחזוקה חשובה, בדיקת השטח הזו מדי פעם. חשוב לא להגזים במה שראיתם (גם אם הבחנתם ביותר ממה שהמתבגר.ת מוכנים להודות בהם) כדי לשמור על אוירה בה אתם רואים *אותם* אבל לא *להם*. השתדלו לשמור על ענייניות ולעסוק במה שנראה לכם שקל יותר להודות בו בפני אחרים. בטיפול עולים שלל נושאים ולא רק הדבר שבשמו מגיעים, אל דאגה.
נרמול
התייחסות לקושי כאל דבר נפוץ, תואם גיל ותקופה, מבלי להקל ראש בחשיבותו ובהשפעתו על החיים. גיל ההתבגרות מאופיין בחשיבה שהולכת לקצוות, אני בטח לא מחדשת לכם בזה שום דבר. מפלס הדרמה הוא גדול וזו אינה הגזמה מכוונת שמקורה ברצון לעורר פרובוקציה, זה באמת שלב בו הכל מאוד דרמטי וקושי יכול להחוות כחוויה מאוד ייחודית, יוצאת דופן, חסרת תקדים ושהטיפול בה נידון לכשלון. ננסה להפחית את התחושה הזו, באופן מכבד שאינו מבטל את העוצמה אבל כן מנסה להציע עזרה כדי לווסת את הווליום. אפשר להעזר בדוגמאות בחייכם האישיים (צריך להזהר עם זה, לא ליפול למורשות קרב ארוכות ומתישות, אנחנו לא הנושא כאן) ואפשר גם לומר שאתם יודעים שיש לא מעט אנשים שמתמודדים עם מצבים דומים, והם בהחלט פתירים. אתם כאן כדי להציע פתרונות.
הזמנה
זה השלב להיות מעשיים, לשים את הרעיון על השולחן באופן ישיר. חשוב להצמד לתיאורים חיוביים ומגייסים של ההזמנה הזו; טיפול הוא מקום אישי, שנועד לחזק ולעבור תקופות קשות או מאתגרות. הוא דבר שהורים מפרגנים לילדים שלהם ואינו בשום אופן עונש, פלטפורמה לסגירת חשבונות או כלי מיקוח בידי אף אחד מהצדדים. כדאי לציין שחלק מההצעה הוא גם סיפוק המעטפת הדרושה כדי שזה יצליח- הסעה, מימון וליווי הורי במקביל במידת הצורך, כלומר- שמדובר כאן בהתגייסות הכרוכה בהשקעה ובמחויבות גם מצד ההורים. זו נקודה חשובה כי לא פעם קורה שמתבגרים מרגישים שהפניה לטיפול על ידי ההורים היא סוג של "הזדכות" עליהם, העברת בעלות. "להורים שלי כל כך קשה איתי אז הם משלמים לך כדי שתדברי איתי ותפתרי את העניינים שלי". כמובן שלא כך פני הדברים אבל זו הרגשה נפוצה שלא קל לתקן בהמשך. בקיצור- בואו בטוב, גם אם המצב בבית כבר קשה, מתוח ובלתי נסבל. כדי לתקן צריך לבוא בדרכי שלום ולפעמים גם לרדת ראשונים מהעץ, למרות שזה בהחלט לא קל.
בחירה
מומלץ לעשות תחקיר מקדים ולבוא עם רעיון קונקרטי לגבי אשת המקצוע אליה תרצו לפנות, הן מבחינת המקצוע הטיפולי והן מבחינת הבחירה הספציפית. לא להתבייש כבר בשיחת הטלפון הראשונה לברר מה ההכשרה המקצועית, אפשר גם לבקש תעודות הסמכה וכמובן לקרוא ברשת המלצות, חוות דעת וכדומה. כך תוכלו להיות שקטים שאכן מדובר במענה מקצועי עם הכשרה מתאימה. אפשר לדון גם במאפייני הטיפול השונים שכל מקצוע מאפשר, למה למשל חשבתם שטיפול באמנות יכול להתאים (על כך בהרחבה- בקרוב). ההגעה לשיחה עם תכנית פעולה ועם אשת מקצוע ספציפית עשויה לגייס את המתבגר.ת לתהליך ולהרגיש שחשבתם עליו, ראיתם אותם ואת מאפייניהם הייחודיים, חקרתם, השוויתם ומצאתם. להם נשאר "רק" לנסות. אם בכל זאת יש חששות אפשר ליזום חקר משותף ברשת, לקרוא יחד או לשלוח לינקים לאתרים רלוונטיים לדעתכם. אפשר גם להציע שיחת טלפון מקדימה עם המטפלת המיועדת, בה יעלו החששות וההתלבטויות. מנסיון- לא פעם מדובר בחששות שקל מאוד להפריך אותם, יש הרבה דיסאינפורמציה לגבי "מה זה אומר לבוא לטיפול". אז בואו ננטרל אותם, את אלה שאפשר.
שליטה
למתבגר.ת השליטה במהלך הטיפול ובקיומו. זכותו להחליט במה עוסקים, איך ומתי, וגם האם מפסיקים ולמה. התכנים שעולים בטיפול, העבודות שנוצרות בחומרים- כל אלה אישיים ונשמרים בקפידה על ידי המטפלת. בטיפול באמנות יש המון דרכים להתנהל, מגוון עצום של אמצעי הבעה וגם של אופנים בהם אני כמטפלת מעורבת בתהליך; אפשר ליצור יחד, אפשר רק לדבר, אפשר ליצור ולהעזר בי כאסיסטנטית למשימות מסוימות, אפשר רק ליצור במשך תקופה ארוכה ובהמשך, כשמתאים- להתחיל לדבר עליה. הכל פתוח, אפשרי ויעיל טיפולית בידי מטפלת מנוסה שיודעת כיצד להפיק את המירב מהנעשה בפגישות ולחבר בינן ובין מציאות וחוויות המטופל.ת. כל אלה נקודות רותמות ומגייסות שטוב להבהיר עוד לפני שמתחילים כדי להקל על ההחלטה. יש את המסגרת הכללית ובתוכה טווח פעולה עצום שיכול להביא להטבה במצב.
בזהירות רבה ובחשש קל, ניתן לומר שאנחנו מוציאים את המחושים שלנו מהקונכיה ומתחילים להריח תחושה של שגרה מבורכת. זה זמן מצוין להתחיל תהליכים משמעותיים שעשויים להוות עוגן חיובי בחיי המטופל.ת (ולעתים גם בחיי המשפחה כולה), נקודת מפנה חיובית אחרי תקופה שאין מספיק מילים בשפה כדי לתאר אותה באופן הולם.
אני מזמינה אתכם לעשות את הצעד הראשון ופשוט להרים לי טלפון, לפעמים זה החלק הכי קשה ומשם זה רץ… מבטיחה לעשות הכל כדי שכך יהיה.
